החלטה בתיק מ"ת 8435-05-12 - פסקדין

בפני בקשה אשר הוגשה על ידי המבקש, לקבלת רשימת חומר חקירה לפי סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי. יצוין כי הבקשה הוגשה לפני מספר חודשים, ולאחר מכן הוגשה בקשה מתוקנת, מאחר וסוגיות שהועלו בבקשה המקורית הוסדרו בין הצדדים. יחד עם זאת, וגם כעת, טוען ב"כ המבקש להעדר רשימה מסודרת, וכפועל יוצא מכך לקושי באיתור מסמכים כאלה ואחרים, הכל כפי שפורט בפרוטוקול הדיון מיום 15.10.12.

הפרקליטות הגישה תגובה מפורטת, אליה צורפה הרשימה אשר נמסרה לסנגור.

ייאמר כבר כעת, כי הרשימה שצורפה, הנושאת כותרת "מפתח תיק" היא רשימה ברורה. עם זאת, אין היא עומדת באמות המידה של הפירוט הנדרש לרשימה לפי סעיף 74(א) לחסד"פ. אבהיר להלן.

הוראת סעיף 74(א) לחסד"פ מטילה על המשיבה, כמי שמרכזת את כל המידע והנתונים בעניין החקירה, לערוך רשימה אחת, שלמה וממצה של כל החומר שנאסף ונרשם, אותה עליה למסור לעיון הנאשם. על הרשימה לפרט אף את החומר שלא נמסר לסניגור. ראו:

בש"פ 7936/08 ליאורה ברקו נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 18.11.2008);

בש"פ 3119/04 מדינת ישראל נ' סאלם אבו עסא, טרם פורסם (2004);

בש"פ 3152/05 רמי בן יעיש נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2005);

בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' גד זאבי ואח', טרם פורסם (2005).

החוק אינו מפרט הנחיות ברורות לגורמי החקירה והתביעה בכל הנוגע לאופן הכנת אותה רשימה. הדבר בא לידי ביטוי בצורות שונות של רשימות המוצגות חדשות לבקרים לעיון בית המשפט כאשר מוגשת בקשה לקבלת אותה רשימת חומר חקירה ע"י באי כוחם של נאשמים. לעיתים נמסרת לב"כ נאשמים רשימה של מפתח תיק חקירה, לעיתים רשימות אחרות שאין בהן פרטים ברורים.

כפי שנקבע בפסיקה המפורטת לעיל ובפסיקה נוספת, רשימת חומר חקירה חייבת להבהיר לא רק את עצם קיומם של מסמכים אלא, את תמצית תוכנם וכן התייחסות לעמדת המאשימה האם יועברו מסמכים אלו להגנה. הרשימה צריכה לעשות הבחנה בין חומר חקירה ובין חומר שנאסף, שאינו חומר חקירה. כדי שניתן יהיה לבדוק את המסמכים, דרוש פירוט תמציתי של תוכנם ופרטים מזהים (כגון זהות עורך המסמך, נושא המסמך, מספר עמודים וכד'). כן צריך עורך הרשימה להבהיר אם מסמך זה או אחר מועבר להגנה. אם אינו מועבר יש לציין את הסיבה (חוסר רלוונטיות, תרשומת פנימית, חומר החוסה תחת תעודת חיסיון וכד'). כמו כן, ואם חסוי מסמך המפורט ברשימה, יש ליתן, במידת האפשר ובמגבלות החיסיון, פרפראזה של תוכן המידע החסוי. פרטים אלו צריכים להיות מפורטים ברשימת חומר החקירה באופן שיאפשר לתביעה לערוך בדיקה יעילה של החומר, ובהמשך יאפשר לב"כ נאשם להעלות את טיעוניו בדבר זכותו לעיין בו ולבית המשפט לבדוק את הטענות.

במקרה שבפני, צורפה רשימה של מפתח תיק, שהיא רשימה מפורטת וברורה לכשעצמה ואום אינה כוללת את כל הפרטים הנדרשים כפי שפורט לעיל. נראה מטיב הטיעון שהושמע בפני לגבי מסמכים כאלה או אחרים ואי-הבהירות בעניינם, כי רשימה מפורטת בהתאם לאמור לעיל, הייתה מהבהירה את כל אי-הבהירויות בנוגע לזיהוי של מסמכים שנמצאים אצל הסנגור.

עם זאת, ראוי לציין כי גם כאשר רשימה אינה מפרטת את כל הפרטים בהתאם לנדרש, ניתן להשלים את הפרטים החסרים ולערוך בירורים שעניינם בעיקר בזיהוי טכני של מסמכים, גם ללא צורך בפנייה לבית המשפט. התרשמתי מהדיון בפני, כי היה לאורך זמן שיתוף פעולה פורה בין הסנגורים לפרקליטה המטפלת, ונראה שגם אם נפל פגם ברשימה, ניתן היה בפגישה במשרדי הפרקליטות, תוך בדיקה של מסמכים אשר אינם ברורים, בין אם מחמת בעיות במכונות צילום ובין אם מסיבה אחרת, להשלים ולהסדיר את כל אי-הבהירויות. ללא כל קשר להכנת רשימה בהתאם להוראות, ראוי שגם כעת, במקום להגיש בקשות, יקבעו הצדדים פגישה במשרדי הפרקליטות, יבדקו יחדיו את אותם מסמכים אשר נטען כי הם אינם ברורים עקב תקלות טכניות כאלה או אחרות, וישלימו את החסר. נראה שבדרך זו, הגם שהיה פגם באופן בו נמסרה רשימה לסנגורים, היה ההליך העיקרי מקודם מהר יותר, וזאת ללא צורך בקיום דיונים בבית המשפט.

אוסיף עוד לעניין זה כי חובת עורכי דינם של הצדדים המוגדרים, ולא בכדי, כפקיד בית המשפט (Officer of the Court) לסייע בידי בית המשפט לעשות צדק  [עמ"מ 11/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פד"י י(2) 881, 882], הכל תוך שמירה על זכויות הצד המיוצג על ידם בהליך השיפוטי. הסיוע בעשיית צדק, הן לפרט במשפט מסוים והן לכלל הציבור הנזקק לשירותי בית המשפט הוא גם בקיצור ההליכים ובחסכון בזמן שיפוטי. הזמן השיפוטי הוא משאב ציבורי שבמחסור קבוע. הימשכות הליכים בכלל, והליכים פלילים בפרט, פוגעת בצדדים להליך ובציבור כולו. גם עלויות המנגנון המנהלי של בית המשפט (עבודת מזכירויות) היא משאב ציבורי שבמחסור. כאשר ניתן לגבש בדרך של הדברות פתרון למחלוקות בלא שבית המשפט יידרש לעסוק בכך, באופן שיחסוך זמן שיפוטי ועלויות מנהליות של מערכת השפיטה, ראוי הוא כי הצדדים יפעלו בהתאם. חובתם של ב"כ הצדדים לבוא בדברים ולפתור בעיות דיוניות שבין הצדדים תוך הידברות, ובמידת האפשר  ללא צורך בפניה לבית המשפט. כאמור, נראה במקרה שבפני שישיבה משותפת של שעה במשרדי הפרקליטות הייתה מובילה לפתרון יעיל יותר ומהיר יותר מהתדיינות שיפוטית שעניינה באי בהירות בנוגע למסמכים שונים.

אשר על כן, ובכפוף להערה דלעיל, אני מורה לב"כ המשיבה/מאשימה להשלים הכנת רשימה מסודרת, כמפורט לעיל, ולהעבירה לידי הסנגורים, עד לא יאוחר מיום 8.11.12.

אין צורך לומר כי הפרקליטות תפעל, כפי שהצהירה, להעביר לסנגורים מסמכים וראיות שטרם הועברו לעיונם.

המזכירות תשלח החלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ט"ו חשון תשע"ג, 31 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.